第一回 讀奇書舊事覺新民　游宦海燃萁空煮豆 看官，現今我們中國四萬萬同胞欲內免專制、外杜瓜分的一個絕大轉機、絕大遭際，不 是那預備立憲一事麼？但那立憲上加了這麼預備兩個字的活動考語，我就深恐將來這瘟 憲立不成，必定嫁禍到我們同胞程度不齊上，以為卸罪地步。唉！說也可憐，卻難怪政 府這般設想，中國人卻也真沒得立憲國民的資格。語云：「物必自腐而後蟲生，人必自 侮而後人侮之。」所以無論強弱榮辱，皆是自己做出來的，切莫要去錯怨別人。看官， 你們如果不信我們中國社會腐敗沒有立憲國文明的氣象，我曾經得著一部社會小說，其 中類皆近世實人實事，怪怪奇奇，莫可名狀，足能做一本立憲難成的保證書。我若不從 頭至尾的細細說明，不獨看官們裝在一個大悶葫蘆裡頭疑團莫釋，連我也未免辜負那贈 書的人一番苦心孤詣。 我記得那年從東洋畢業回國，一逕就往北京去赴部考驗。因路上風波勞頓，覺腦氣筋裡 異常睏倦，聽人說琉璃廠是個人文薈萃之區，我獨自一人逛到那裡去醒一醒渴睡。忽從 一家書坊店門首經過，見有一部手抄的書稿，表面上標著《冷眼觀》，我拿過翻開一望 ，見那書中記載的人名事實，倒有一大半是我夾袋裡的東西，那著者竟是先得我心了。 當下就問那書肆主人：「要幾何代價？」不意他不慌不忙說出幾句料想不到的話來。 看官，你們想他說甚麼？原來他說：「我這部書，卻有兩等賣法。」我忙請問他哪兩等 ？他道：「若是頑固黨守舊派來買我的這部書稿，我非要英金三百鎊不可；倘有熱心公 益中國前途新學界一般種子情願要，我就分文不取，雙手奉贈他也可以使得。」我見他 吐屬慷慨，就對他唱了一個大喏，先致謝了他贈書的美意，然後向他說道：「我雖不是 新前途，卻也異乎舊黨派。我大概看了看你那書上的宗旨目的，不過形容著幾個舊社會 的怪人怪事，哪裡就值得許多的金鎊？」他聽我駁詰他，不由的把鼻子哼了一聲，說道 ：「不舊何新？不鐵何金？我這舊社會的怪事，正是那新前途的阻力，不可不叫大家知 道知道，好有則改之，無則加勉。你如果能擔任我這印行的義務，我尚有後三十年的怪 世界，正在調查預備立憲時代的各界魑魅魍魎一般變相，候我成了稿，索性贈與你做個 圓滿的功德！」我方欲再同他周旋兩句，忽見空際墨雲四合。哦，不好了！將近要落下 大雨來了。我就急忙袖好書稿，匆匆與書肆主人作別回寓，將那本《冷眼觀》取出來， 從頭看去，及至看到那書上的人種種腐敗，我那立憲絕望的心又不覺油然而生，只得灑 了幾點熱淚！再看那上面寫道：「唉！半生辛苦無人問，留得溫嶠一部書。」我姓王， 名字叫王小雅。曾記得我那十七歲上，我父親子雅公在南京上元外翰任所，一病不起。 看官，我父親本來不是老教，曾由咸豐壬子科舉人，謄錄議敘知縣，就選了一個福建光 澤縣的缺分。正欲打點赴任，不意我伯父文勤公適由粵藩擢昇閩撫，這光澤縣正是他屬 下，在別人也不過照例迴避罷了！但我伯父的為人，外寬內刻，他自經歷的宦途，也就 危險得很。當他中了翰林，留京供職的時候，正值粵匪擾亂之際。又因禁這嘮什子鴉片 煙，激成圓明園一炬之禍，咸豐帝挾兩宮出狩。彼時京中對逃官禁令森嚴，凡私離職守 的人，政府裡都記了一個底冊，以為將來勒令休致地步。可巧我伯父的大名，亦在其內 。當日幸遇晏侍郎端書奉旨回籍團練，他同姓晏的本有世誼，就隱在他的名下，改名凱 泰（原名敦敏）。事後保了一個四品卿銜，加捐浙江補用道。 適當金陵尚未克復，朝旨命合肥李文忠在蘇滬一帶剿辦粵匪，同我伯父正是優貢同年。 那時非比目下科舉絕命的時代，這「同年」兩個字，讀書人是最重的，一見面就委他辦 淮軍營務處，又委他創辦蘇省牙釐總局。杭州一經肅清，我伯父即署了浙江督糧道，轉 運漕糧，順便就赴部引見。其時西佛爺亦甚疑惑他是逃官裡頭的人。怎奈他官名已改， 又加上有一位最有勢力的親王從中緩頰，說他是奉旨隨晏某回籍團練奏保有案的人員， 又說了一聲：「從前在翰林館的時候，先皇帝很常識他！」也該他官星發達，這一句話 剛巧打動了西佛爺愛屋及烏的念頭，不到一二年，就把他開?陳藩，轉瞬放了福建巡撫 。這是我伯父一生的歷史。 當我父親選授光澤縣缺，正是我伯父到閩撫任的時候。因我家四代同居，及至我父親， 與手足更相友愛。詎料我伯父不但存了一個越人肥瘠的思想，而且恐我父親做州縣官， 設有虧空，不無累及，於是想出破壞的法子來，對我父親說：「大凡做州縣官的，第一 要有一副假慈悲的面貌；第二要有一種劊子手的心腸；第三還要有一肚皮做妓女的米湯 。你如今自問這三種裡頭，有哪一樣？所學非所用，豈不是白白地去自家喫苦麼？你若 不聽從我改了知縣，憑你飛到天上去，我也有神通叫人參掉你為止！」一陣連勸帶嚇， 我父親就改就了這上元的教諭。在任十六年之久，並未革過一名秀才，報過一個劣生， 所以我父親故後，靈柩回籍的那日，學校中人不約而同的白衣送葬。再加其時江寧太守 李筱軒是我父親壬子鄉榜同年，上江兩縣仰承首府的意旨，加派了得力的家丁，帶領許 多民夫在碼頭照料，我就同我母親一逕回籍。 其時我伯父早在閩撫任上積勞病故，幾位哥哥雖蒙聖恩隆厚，分別蔭了郎中主事，衹是 各人都擁著十幾萬銅臭，醉生夢死的過活。我回籍次年，就將我父親入祖塋安葬。轉瞬 已是三年，我業經交到十九歲上。本年正該除孝，我母親就替我趕忙娶媳婦兒。這門親 卻是我母親的姨姪女，在南京時就早經定下來的。我當時也歡歡喜喜的去迎娶。不意過 門之後，未及三朝，我的妻子就想爭權攬利，著實的探聽我家裡有多少存款，有多少田 地房產，便慫慂我同我母親分居。我因此大不為然，夫妻就不甚恩愛，遇事齟齬。大約 人家娶了不賢孝的婦女，猶如國家出了不忠的臣子一般，總是為著權利二字的病根做了 主動力，往往鬧出許多亡國亡家的亂子來。 當時我因他是我母親的姨姪女，又不便同他時常吵鬧，只好想出一趟門，迴避一年半載 。彼時我不在家中，或者他們婆媳漸生和睦，把這權利化歸烏有，亦未可知。我主意已 定，便屢次求我母親放我出門謀事。我母親不但不肯讓我出外，而且以大義申飭了我一 頓，說我燕爾新婚，理應同新婦在家朝夕侍奉，倘得一男半女，也不枉他老人家養育一 場。說罷，就嚎啕痛哭，倒把我己嚇了開口不得，只得候了好一會，等我母親怒氣稍平 靜些兒，因輕輕的稟道：「不是我做兒子的放著現成福不享，一定要拋妻撇母，背井離 鄉，只因家中素來和睦，設或將來自我發難，弄得骨肉參商，豈不要被人唾罵？所以還 是暫離膝下的好！」我母親聽了我一番話，摸不著頭腦，只好帶怒叫人將我的媳婦兒喊 來，就把我說的話去告給他，問他知道不知道。他起先也是一竅不通，兩隻眼睛望著我 發怔，後來忽然回味，不由的臉泛桃花，一言不發，只管朝著我敢怒而不敢言。又像似 含著一包眼淚，欲申訴又無可申訴的樣子。我此時終覺英雄氣短，兒女情長，想起他離 慈蔭太早，失人教育，以致做女孩兒家的義務多有缺憾，反動了個矜憐他的念頭，也就 不欲當著母親深追同他過不去。於是低了頭，長嘆了一聲，不辭而出。 剛剛的退到天井裡，忽見家人們傳進一封馬遞文書來，我急忙接過一看，並非別人，正 是我那李筱軒年伯由南京府署發來的信。我當時不知底細，心中疑惑不定。及至拆開一 看，原來是我年伯替我將我父親在日兼辦的幾宗差事，統留一年。又代我薦了個句容縣 張大令的書啟兼雜務館地，每月束■是英洋二十四番，連關約附在信內寄來，囑我見信 即刻動身，慎勿延誤。我自思此番可巧師出有名，遂拿了來信去稟知我母親，商議第二 日就動身前往。我母親雖是不願意我遠出，然見我有了館地，也不便十分攔阻，只好勉 作歡顏，囑咐我遇事謙和，不可恃才傲物，我一一的答應了。衹有我媳婦兒見我飄然遠 舉，毫不以室家為念，便誤會我是一種薄倖人物。雖經我再三的撫慰，終覺有點不好過 的意思。我也只得明知故昧，同他胡混了一夜，托他安心侍奉婆婆。且家中統共衹有親 丁三口，我如今再出外，只餘婆媳兩人，切不可稍存私念，自尋苦惱。

                           צל העולם חלק א


                            שער א תכלית האדם

עזרי מעם ה׳ כי בעלות במחשבת היוצר לברא העול׳ לא לצרכו בראו לא ליתרונו
יוסד כי לא נתעלה בשום דבר מחודש כדכתיב אני ה׳ לא שניתי לפני׳ ולאחו׳ אחד
בלי שנוי בלי פירוד בלי חבור בלי ראשי׳ בלי תכלית אין לו דבר נושן ולא
מחודש כי הכל בידו עתים זמנים ימי׳ שנים חדשים אינם לפניו רגעי חלק השעה
והוא טוב וחשוב לו וברע לא יחפוץ וטבעי הרעה מתנגדת וטבע הטובה מתאחדת לכן
נשמת האדם היא העולה למעל׳ ורוח הבהמה שבא אל טבעה תרד למטה לארץ ונמשל
האדם לכלי היין השוקט על שמריו כי תמיד היין עולה למעלה והשמרים יורדים
למטה בשולי הכלי והעולה הוא הטוב והיורד הוא הרעה ולא יעמוד זה בלתי זה
והאד׳ הרוח הטוב יתאמץ בו להדריכו ולהשכילו ולייסרו עזוב חיי העולם הקצר
ורוח הבהמה שבו יתאמץ לאכול ולשתות ולהעמיד הגוף על כן לא יעמיד איש בלתי
שניהם והחכם עיניו בראשו לדעת אחר מי ילך אף כי לשניהם יצטרך שמי שתרח בערב
שבת יאכל בשבת כן לא יקנה איש העולם הארוך אם לא בעולם הקצר על כן לא טוב
להרחיק רוח הבהמה מכל וכל כדכתיב אל תשקצו את נפשותיכם והרז״ל אסור לסנף
עצמו בתענית ואמר אביי בר בי רב דיתיב בתעניתא ליכול כלבא שירותי׳ אמנם
ימשוך איש רובו בכל דרכיו אחרי האנושי ומיעוטו אחרי הבהמיי והיינו דכתיב
ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב את המות ואת הרע כלומר בידך הם עשה
הטוב בעינך כי צריך כל איש לשניהם ואמנם יזהר איש לבלתי יורגל לכת אחרי
הבהמיי אם לא להעמיד גופו בצמצום׃


                         שער ב מדוע נברא העולם

הנה התבאר כי לא הוצרך היוצר ליצירת העולם אם לרוב חסדיו למען ינחלו טובו
יתמכו כבוד שפלי רוח נמוכי לב כאשר נראה לעין אשר חלק מהודו לבריותיו
והיינו דכתיב אמרתי עולם חסד יבנה כי בחסד נברא העולם בלי צורך לו ועוד סבה
אחרת למען ינחלו ימצאו מספרים מעת הודו מכירי קצת הודו ופלאיו ולראות מידי
יום יום גבורותיו ועלנו לשבח לאשר עשנו לתועלותינו וכל דרכיו ﭏינו לחייתנו
יוצר כזה יתפאר ויתרומם׃


                       שער ג מדוע נעשה אדם בצלמו

יתברך אל חי עלת העלות אשר יצר את האדם בצלמו ויבחר בו מכל יצריו מעלה ומטה
כאשר נראה כי האדם עליון על כל היצורים כמו שמצינו בשלמה המלך וישב שלמה על
כסא ה׳ שמלך אף על המלאכי׳ אף על השדי׳ ולא מצינו מלאך ולא שד מושל על
אנשי׳ ועושה בהם רצונו והטעם כי אין ביצורי׳ עובד נאמן כאדם כי המלאכי׳ אין
בהם יצר הרע ואין ביניהם הרגל עבירה כי אין שם רציחה וניאוף וגניבה וגזל
ועבודה זרה אמנם בקש היוצר למצוא יצירה אחת יודעת טוב ורע ובעלת יצר טוב
ויצר רע אשר תבח׳ בטוב ותמאס ברע ואז ישמח במעשיו ע״כ יצר האד׳ בצלמו כלומ׳
ממוסך מכל חציו מן העליונים וחציו מן התחתוני׳ ותארו והרגושיותיו על כל
והשליטו בחושיו לטוב ולרע כי חמשתם לרע ירוצו ולטוב ימהרו וחפץ זכות הלב
ויושר לכתו׃


                  שער ד מדוע לא נעשה האדם אשר לא יחטא

הנה הקדמנו בשער ג׳ אשר חפץ השם ביצירת האיש מכל יצוריו לבעבור היות בו דעת
עשות הטוב והרע כי בעשותו הטוב בהכרח לא אליו גמול כי אם תאסר הכסיל אשר
קרע כסותו בטבע יש לו יתרון אשר לא יקרע כסות ולא יעשה שטות כי בהכרח לא
יוכל ואין לו גמול אל המונעו מן החוזק כן האדם אם נעשה בטבע אשר לא יחטא מה
גמול יש לו המוכרח עשות הטוב מי יגמול לו אמנם היודע הטוב והרע ותשתאה נפשו
הבהמית עשות הרע ויעצור ברוחו ויסבול הלעג והבוז והצער והחוסר כאשר עשו
המשאים הקדמונים עזבו חילם נטשו אהלים לכת באשר ימצאו השכל וחכמת הלמודיות
לבא אל תכונת העולם ומעשיהו יגעו ומצאו ויסדו שבע החכמות כאשר נבאר בעזרת
הצור ובישועתו׃


                   שער ה איך נמצאו שבע החכמות וסדרם

הנה כבר בארנו מפעל המשאים ולא נודע הסבה. אמת כי בימים הקדמונים העם
הולכים בחשך ולא אור תמהו על הגלגל המקיף והככבים בלילה מאירים ושקיעתם
למזרח והאחד ממהר בשקיעתו מחבירו וביום ראו השמש זורח מן המזרח ועולה עד
חצי היום ובחצי היום עד הערב ישוב על עקביו ובליל׳ ראו הלבנה פעמים חסיר׳
פעמים שלימה פעמים מליאה עגולה אז פנו מכל עסקיהם להבין כח הדבר מה היה
ובנו בתים בראשי ההרים כאשר עשה תלמי מלך מצרים להעמיק שאולה להתיישב
בדברים אז הבינו כי השמש והירח עבדי האדון וכי אין ללבנה אור כי אם משפעת
החמה ובהתרחקה ממנה תתמלא פגימתה ובהתקרבה אליה תחסר ומנו ימי החסרה ט״ו
ימים וימי התמלאה ט״ו ימים ולזה קראו חדש ימי׳ והיו מתוני׳ בדברים הללו
מאתים שנה עד חפשו ומצאו שבע החכמו׳ כי על ידי המפעל יכירו כח הפועל ואנה
נגלו פלאי השם ליצוריו אם לא בתכונ׳ עולמו ובפלאי תנוע׳ הגלגלי׳ ואשר לא שת
לבו לדעתם לא עשה קורת רוח לקונו האמנם במתניו אונו וכוחו בשרירות בטנו׃